קמליה יפאנית camelia japonica המוצא. יערות יפאן, משם היא נפוצה לסין ולארצות אחרות. לאירופה הובאה בשנת 1730 בידי הבוטנאי ג׳ורג׳ קמליוס, ועל שמו קרוי הצמח. תיאור. צמח עצי תדיר־ירק. בעל עלים גלדניים (קשים כעור). צדם העליון ירוק־כהה מבריק, והצד התחתון - בהיר. הפרחים אדומים, ורודים ולבנים. עונת הפריחה - בחדשי החורף, ינואר־מרס. את הקמליה מגדלים הן כצמח נוי בעל עלים יפים ופריחה נהדרת בגן, והן כצמח עציץ בחדרי מגורים ומדפסות. בגינה הוא גדל כשיח או עץ קטן. הוא זקוק להגנה נגד קרה. בטמפרטורות נמוכות עלולה הפריחה להיפגע. בתנאי גינה זקוק הצמח למקומות מוצלים למחצה ולקרקע עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב. את איזור השרשים יש לחפות במחטי אורן או בקש, כדי להגן עליהם מקרה בחורף, ולשמור על קרירות בקיץ. הקרקע צריכה להיות בלחות תמידית, אך לא רטובה מדי. תנאי גידול בכלים. בעונת החורף יש לגדל את הצמח במרפסת מוגנת או בחדר מואר ומאוורר. כדי שיפרח בתנאי חדר - יש להחזיקו בטמפרטורה של 18-16 מ״צ ביום ו־ 10 מ״צ בלילה. בחדר המחומם על־ידי תנור, באוויר יבש - יש סכנה של נשירת פקעי הפרחים. בעונת...
תגובות
הוסף רשומת תגובה